אאוסיט, מאז 1993
המגיפה פרצה בסוף ה-19. באותה תקופה נאלצו לגנוז שורה של תוכניות לשיפור איכות החיים כמו קניית בית ותכנון שיפוץ או תכנון עדכון רהיטים לקראת השנה החדשה. זה לא ויתור, זה נאלץ לדחות.
החל מהמחצית השנייה של השנה, ענקיות נדל"ן כמו אוורגרנדה צנחו את מחירי המכירה שלהן עד הסוף כדי למשוך כספים, והציבו אוסף של בתים בחצי מחיר במקומות רבים. שוק הדיור השקט במקור התחמם בשקט, ומספר רב של בעלי מטבעות נהרו אליו. עקב שינויים במדיניות הקרקע בשכבות השלישית והרביעית ואפילו באזורים כפריים, קמו בתים בבנייה עצמית, והביקוש לחומרי חומרה ומוצרי בית זינק!
לסינים יש הרגל לחסוך. מאז חידוש העבודה והייצור, החיסכון לנפש של האנשים לא ירד אלא גדל. לצרכנים לא חסר כסף. הם רק צריכים סיבה לבזבז. לגור בבית חדש ולהחליף בגדים בשנה החדשה זה ההרגל המסורתי של הסינים!